חדשות: מחר חג דיוואלי, ראש השנה ההינדי, חג האורות. כולם כאן מתארגנים, מקשטים את הבתים, דוכנים עם זיקוקים וממתקים ברחובות. אבא שלי אמור לנחות מחר בבוקר ולהגיע לורינדבן במונית שהזמנתי עבורו. אנחנו מתכוונים להישאר כאן קצת ואז להמשיך ולראות עוד מקומות, ביניהם אגרה והטאג' מהאל.
הטווס – הציפור הלאומית של הודו
אתמול החלטתי לבקר במקום שאני מאוד אוהב כאן באזור ורינדבן. המקום הוא גבעה קדושה בשם גוברדהאן והוא נמצא כ20 ק"מ מורינדבן. התפלאתי לראות כמה מעט השתנה כאן ב5 השנים האחרונות להבדיל מורינדבן שעוברת בימים אלו שיפוץ רציני (באיחור רב). עקב העבודות שנעשות בורינדבן בימים אלו הכוללות סלילת והרחבת כבישים, הריסת מבנים ובנייתם וסתימת תעלות ביוב פתוחות, המקום נהיה באופן זמני די רועש ומאובק. לעומת זאת, אזור גוברדהאן תמיד היה זכור לי כמקום שקט ורגוע.
הנומאן – השומר המגן על גוברדהאן
מי שמתמצא קצת בתרבות הודו יודע על הנומאן, הקוף שהיה משרתו המסור ביותר של האל רמה. כשרמה וצבא הקופים הנכוננו לפלישה לסרילנקה הם בנו גשר של אבנים כדי לחצות את הים. הנומאן קפץ עד הצד השני של היבשת כדי לחפש סלע מוצלח מספיק ושם מצא את גבעת גוברדהאן ונשא אותה בדרכו לרמשווראם (גם שם ביקרתי, עיינו בפוסטים שלי על טאמיל נאדו). אבל כשהיה במחצית הדרך הסתיימה מלאכת הבנייה והנומאן השליך את ההר בדרך. משראה כמה מאוכזב היה ההר שלא תהיה לו ההזדמנות לשרת את רמה, הבטיח לו האל כי יום יבוא והוא עצמו ידרוך על אדמתו של ההר.
קרישנה מרים את גבעת גוברדהאן – ציור קיר במקדש
אלפי שנים לאחר מכן נולד האל רמה שוב, הפעם בשם קרישנה, נער הרועים מכפר ורינדבן. על הגבעה הזו הוא נהג לרעות את הפרות שלו. יום אחד כשירד גשם חזק במיוחד, הרים הילד קרישנה את הגבעה על אצבע אחת והשתמש בה כמטרייה כדי להגן על תושבי הכפר.
ציורי הקיר הללו מצויים במקדש שהוקם באזור במאה ה17 על ידי מלך שרצה לחגוג את נצחונו על שושלת מוגהול. הציורים הם בסגנון פרסי והמקדש בנוי בסגנון רג'סטני.
האגם שליד המבנה הוא אחד המקומות החביבים ביותר לטבילה והוא די שקט ומבודד.
מי שעולה לרגל לגבעת גוברדהאן נוהג להקיף את הגבעה לפחות פעם אחת. מדובר בדרך של 25 ק"מ שיכולה לערוך רק 5 שעות במידה ואתם הולכים מהר ולא עוצרים בשום מקום. למרות שמומלץ לעצור.
האגם הזה קרוי סווה גנגה ונחשב להתגלות של נהר הגנגה הקדוש. מי שמקיף את הגבעה נוהג לטבול כאן לפני ואחרי. לפעמים המקום יכול להיות די צפוף.
מי שלא יכול להקיף את כל הגבעה יכול פשוט להקיף את אחת מהאבנים שהוצבו במקדשים.
יש באזור מקדשים בסגנונות שונים.
מקדש יפה בסגנון אוריסה:
עוד מקום שאני ספציפית מאוד אוהב באזור הוא האגם הזה שנקרא רדהאקונד. למרות שבאים לכאן עולי רגל רבים זהו עדיין מקום שקט ורגוע.
אסיפה במקדש הסמוך:
זה הכל להפעם. כרגיל, תמונות נוספות בפייסבוק. תמשיכו להתעדכן ולהגיב כי יהיו עוד הרבה דברים יפים שכדאי לכם לראות.
Facebook comments:
Powered by Facebook Comments
Hello there. I found your website by means of Google even as searching for a similar subject, your site got here up. It seems to be great. I've bookmarked it in my google bookmarks to visit later.
פינגבאק: הודו 2010-2011 – סיכום | OmerStory
מעורר השראה וחשק לבקר גם, תמשיך לעשות חיים ומעניין איך יהיה המפגש עם אבא שלך. האם הוא כבר ביקר ביבשת הקדושה?