"יש לי מצלמה" היא תוכנית התחקירים החדשה שלי בא אני עתיד לחקור ולהפוך בסוגיות תרבותיות בהן אני נתקל בדרכי.
בפרק הראשון חקרתי את תופעת האינטרנט, האיש והכריך "אבא קריר". במשך השנים שאני מכיר אותו הייתי עד להתפתחותו של אבא קריר מכוכב של קהילה קטנה לכדי סלבריטאי רשת בזכות הסירטונים הקצרים שהוא מעלה ליוטיוב ("זה תחביב שלי! תחביב נחמד!").
Facebook comments:
Powered by Facebook Comments
Discovered your blog using Google. This is a nice article. I'd like to see you remove the primary idea from this post and make a separate page, maybe include a video in it, also?
פינגבאק: פורטרט לאבא קריר | OmerArt.co.il
No doubt it is horny beachwear, which has put them in the top list of hottest women of the 21st century.
היי,
קודם כל – יופי של ריאיון! נזכרתי במקרה באבא קריר (שאת הסרטונים שלו אני מכיר כבר כמה שנים) וחיפשתי עליו, והתחשק לי באמת למצוא תיאור של התופעה מחוץ לסרטונים, ופתאום אתה בא עם סרטון ישר מתוך הבית – יופי של דבר!
רציתי להעיר בקשר לסיכום שלך בסוף, על "מיתוג עצמי באינטרנט". אתה אמרת שאין נוסחה, אבל אבא קריר אמר לך אותה בעצמו, בסוף: זה כמו לסנן יהלומים. ואז אתה התווכחת ואמרת שזה כמו הקוף שמקיש במקרה את שייקספיר. וזו בדיוק הטעות שלך, לדעתי.
מה אבא קריר אומר? שאם תהיה שם מספיק זמן, ותייצר מספיק כאוס, מתוך כל השטויות יצוץ יהלום. לא *ה*יהלום – יהלום כלשהו. אתה מנסה לגרום לקוף "להקיש את היצירה של שייקספיר" – כלומר לנחות בדיוק במשבצת קיימת כלשהי (או שאתה מדמיין שקיימת, של 'הצלחה'). לא. זה לא העניין. פשוט תיצור. תחזיק מעמד. אל תפסיק. אם תסתכל על אבא קריר ועל זרוב (אליזרין 'זרובבלה' וייסברג, שקומיקסים שלה מהתיכון התארחו באתר של אמיר דורי בזמנו) – תראה שהם פשוט היו שם הרבה זמן. בלי להפסיק. נותנים לעצמם להשתנות (ואפילו להתחתן!) עם הזמן. כמו שאבא קריר אמר, עם הזמן יותר ויותר אנשים יגלו אותך. הזרם בהכרח רק יילך וייגדל. ואז לפתע אתה "תופעה". ושוב: תיצור בלי סוף ותחזיק מעמד *שנים* – ורק אז זה ייקרה, כי בהכרח אחרי מספיק חרא יבוא גם יהלום. בהקשר הזה אפשר להזכיר שוב את האתר של אמיר דורי ("עורלה") – אולי אם הוא היה ממשיך לתחזק אותו גם בימינו אנו אז הוא היה מוכר יותר ואפילו פורץ לטלוויזיה. לך תדע.
הדבר השני שיש לי לומר לך זה שבשביל להיות 'הצלחה', 'תופעה', 'מפורסם' – לא באמת צריך שכל העולם יאהב אותך. נניח שאתה עומד מול קהל. אם הקהל הזה מורכב מ-10 אנשים או 100 איש, אתה תרגיש בהבדל. בין 1000 ל-10000? בין 10000 למיליון? אני חושב שיש גבול עליון לכמה אתה מסוגל להרגיש שאתה "נערץ" – מעבר לזה אתה פשוט נערץ על ידי "הרבה" אנשים. דיברת על העתיד ואני חושב שהגיוני שיהיו הרבה אומנים ויוצרים שלכל אחד יהיו הרבה מעריצים – אולי לא מיליארד אבל מספיק כדי שהוא ירגיש אהוב, וזה נחמד.
ונקודה אחרונה – שים לב שגם אבא קריר וגם זרובבלה לא ממש ניסו למסחר את עצמם. נכון, אליזרין מדי פעם מתראיינת וגם עשתה את 'מחוברות', אבל האתר שלה לא מנסה לסחוט ממך כסף או משהו כזה. אני חושב שהעניין פה, ובכך המעגל נסגר – שזה לא "מיתוג", כלומר אקט ממוסחר. זה סתם צחוקים.
תודה על הריאיון שוב – זו הייתה פנינה אמיתית… בהצלחה ותמשיך עם האתר.
I wanted to check up and allow you to know how really I loved discovering your web blog today. We would consider it a great honor to do things at my office and be able to operate on the tips discussed on your web-site and also be involved in visitors' responses like this. Should a position connected with guest article author become on offer at your end, make sure you let me know.
פינגבאק: יתוש בלתי ניראה | OmerStory