ריקוד ההרס של שיווה

יום לאחר מתקפת הטרור שפקדה את העיר, החזרה לשגרה נראית בעייתית. מה בדיוק קרה בעיר ורנסי ב5000 השנים שלפני הפיגוע דאשתקד ולמה החלטתי להישאר כאן בכל זאת.

קילשונו של שיווה – על גדת הנהר בורנסי

.

"ואז היה פיצוץ".
לא הייתי מנחש שאלו יהיו המילים הטובות ביותר לסכם את הביקור שלי בורנסי, אחת הערים השקטות והקדושות ביותר בהודו. יום לאחר מתקפת הטרור שפקדה את העיר, החזרה לשגרה נראית בעייתית. נוכחות מוגברת של משטרה וניידות שידור פוקדים את אזור העיר העתיקה סמוך לגהת בה אירע הפיגוע. רוב החנויות סגורות ואלו שפתוחים מתלוננים על מחסור בלקוחות. רבים מהתיירים ממהרים לעזוב את העיר.

גם אם לוקחים בחשבון את מעמדה של ורנסי כאזור בעייתי מבחינת הסכסוך ההינדי-מוסלמי, עדיין מדובר באירוע לא צפוי. מקדש קשי וישונאת, המקדש המוזהב שהוא המקדש החשוב של ורנסי, עומד בסמיכות למסגד אורנגזב אשר הוקם במאה ה-17 על הריסותיו של המקדש המקורי בן אלפי השנים. מאחר והכניסה למקדש מותרת להינדים בלבד ותיירים אינם מורשים להיכנס אליו, היה עלי לפנות לקצין המשטרה האחראי על אבטחת המקום של מנת לשכנע אותו שאני לא תייר אלא עולה רגל ולקבל אישור כניסה מיוחד. המקדש הצפוף לכבודו של האל שיווה מאובטח בצורה כבדה על ידי המשטרה. צעיר שפגשתי בפנים הצביע על מסגד אורנגזב הגדול והלבן שמעבר לגדר ואמר לי: "ראה כיצד הינדים ומוסלמים חיים בשכנות ובשלום". הוא צודק. לתושבי ורנסי המוסלמים וההינדים אין מריבה זה עם זה. הבעיה היא מתנועות פוליטיות אשר מנסות להצית את האש במקום וכך הופכת ורנסי לאחת משלושת המוקדים בהם מטשטש הגבול בין פוליטיקה ודת (שני המקומות האחרים הם מטהורה ואיודהיה, בשניהם נקודות הקדושות הן להינדים והן למוסלמים ובאחרון אין כרגע לא מקדש ולא מסגד).

ברהמין סוגד לשיווה – ורנסי

.

סיפורו של מסגד אורנגזב הוא אחד הסיפורים המחרידים והמעניינים ביותר שתשמעו בהודו. מלך שעלה לרגל לורנסי יחד עם אישתו כדי לבוא במקדש שיווה. אך במהלך הביקור אבדה האישה בהמולת המקדש ואז נשדדה ונרצחה על ידי שודדים. הסיפור נהיה מחריד עוד יותר. את דבר מותה של אישתו האבודה מגלה המלך בזמן הרחצה בנהר כאשר נתקל בגופת אישתו הצפה במים. המלך נמלא כעס על העיר, על המקדש ועל האל שיווה אשר נוכחותו נפקדה מלהגן על האישה. מאותו היום בערה במלך שנאה להינדים ולמקדשיהם. הוא התאסלם וחבר לקיסר המוגהולי אורנגזב אשר להבדיל מסבו אכבר הגדול, לא היתה בו כל סובלנות לבני דתות אחרות. בהשפעת המלך, הרס אורנגזב את המקדש והקים את המסגד על הריסותיו.

אתמול בשעה 18:45 פקד אסון את עולי הרגל והמאמינים הקבועים אשר באו לחזות בטקס הגנגה פוג'ה על גדת הנהר. את הפיצוץ ראיתי ממרחק של כ-100 מטר מתוך סירה שעגנה מול הגהת שבה נערך הטקס. לקח שנייה להבין מה קורה. פיצוצים בהודו הם דבר שכיח (אנשים כאן אוהבים לשחק בזיקוקים). אפילו בגהת הצמודה נמשך הטקס כרגיל עד שהמשטרה הפסיקה אותו. מאוחר יותר, ארגון מוסלמי מיליטנטי בשם "המוג'הדין ההודי" הפועל משטח פקיסטן לקח אחריות על האירוע. לדבריהם, האירוע הוא תגובה על הרס של מסגד שאירע באותו התאריך לפני כמה שנים. האחריות נלקחה דרך הודעת דואל' שנשלחה לאחת מתחנות הטלוויזיה והכילה את המילים "עתה חושו את הכאב יחד איתנו".

מקום הפיגוע – תמונה שצילמתי שתי דקות לפני

.

הבוקר שאחרי היה סגרירי משהו אך חא עצר בעדי מהרחצה הקבועה שלי בנהר הגנגה. כם הרוחצים הקבועים שאני פוגש כאן בשעה הקבועה בכל יום לא זנחו את המסורת. עם התחביר ההינדי הרעוע שלי אני מנהל איתם שיחה על אירועי האתמול. אפילו הבאבאג'ים, הנזירים דרי הרחוב, אינם אדישים לאירוע.

לא רחוק מאזור הרחצה מיתמר העשן של אזור הלוויות בו שורפים את גופות המתים. כאן, בורנסי, טקסי השריפה מתקיימים 24 שעות ביממה. המשתתפים בטקס הלוויה הם לרוב גברים בלבד. לנשים לא מומלץ להיות נוכחות בטקס מחשש שברגע של חולשה יקיימו את מנהג ה"סאטי", מנהג בו בוחרת האישה מתוך צערה הרב לזנק לאש הלוויה של בעלה וללוות אותו לעולם הבא. הסאטי היה מאז ומתמיד מנהג חריג בהודו אם כי תפס תאוצה מעטה על ידי ריאקציוניסטים הינדים בתקופת השילטון הבריטי כתגובה לנסיונות השלטון להוקיע את המנהג.

רוחצים בנהר הגנגה – ורנסי

.

סאטי הוא אחד השמות של פרוותי, אישתו דל שיווה. במהלך סכסוך אשר פרץ בין אביה לבעלה שיווה החליטה סאטי לשים קץ לחייה על ידי העלאת אוויר החיים ופליטתו דרך קודקוד הראש, מה שעל פי המסורת היוגית אמור להסתיים באש הפורצת מתוך הגוף ומכלה אותו. בכעסו הרב על מות אישתו החל שיווה רוקד את ריקוד ההרס האיום והנורא שלו וכמעט והיה משמיד את העולם כולו אלמלא שיסע וישנו את גופתה הבוערת של סאטי ל-64 חלקים אשר פוזרו ברחבי האדמה.

הלילה לא התקיים בורנסי טקס הגנגה פוג'ה. גם מחר ומחרתיים לא יהיה טקס. החלטתי להישאר כאן, למרות הכל. ישראלי שנוסע לחו"ל מצפה שאירועים שכאלו לא יפקדו אותו דווקא שם. והנה, המזל הרע עלול לפקוד אותנו בכל מקום אליו נלך. אבל הגנגה עדיין זורמת לצידה של העיר ורנסי, שוטפת הלאה את אפרם של המתים. ומקדש הזהב עוד ניצב כאן לצידו של מסגד אורנגזב הלבן. ואולי מה שאותו מלך שאיבד את אישתו לא הצליח להבין זה ששיווה נוכח כאן, כמו בכל מקום אחר, אפילו כשהוא רוקד את ריקוד ההרס שלו.

הגנגה בזריחה – ורנסי

.

• הדיווח הראשון שלי מהאירוע
• תמונות מהגנגה פוג'ה ביום רגוע יותר

Facebook comments:

comments

Powered by Facebook Comments