עיר הדברים הגדולים

כלכותה, עיר ענקית עם דברים גדולים ביותר. ביקור בבית הכנסת הגדול במזרח הרחוק, מקדש קלי גהת, כמה קדושים מקומיים ומה כתוב על הקיר במלון.

נתחיל בוידאו (קישור ישיר):

אם כן, זו הפעם הראשונה שאני מתעכב בכלכותה. הפעמים האחרונות היו בערך כך:2006 – הגעה לתחנת הרכבת האורה יממה אחרי הנחיתה בדלהי, מונית למרכז העיר, לילה ללא שינה בגלל שזה היה יומיים לפני הדיוואלי והיה מלא רעש בחוץ ואוטובוס ב5 בבוקר.שבוע אחרי: הגעה לתחנת האוטובוסים, מונית והמתנה בתחנת הרכבת.לפני חודש – מונית, לילה (עם שינה הפעם) ואוטובוס ב5 בבוקר.והנה, הפעם אני כאן יותר מלילה אחד. גיליתי כמה דברים חשובים. כמו למשל: במקום לשלם 300 רופי על מונית מתחנת האורה, אפשר פשוט לקחת מעבורת על נהר ההוגלי ב4 רופי. שווה, לא?
.

גשר האורה (המפורסם) של כלכותה
.
בתמונה אתם יכולים לראות את אחד ההישגים הארכיטקטונים המרשימים של הודו. על גשר האורה, החוצה את נהר ההוגלי, עוברים כמאה אלף כלי רכב מדי יום והוא הגשר הכי עמוס בעולם. בכלל, שמתי לב שכל דבר בכלכותה הוא או הכי גדול בעולם, או השני הכי גדול בעולם, או הכי גדול במזרח או הכי גדול "מסוגו".
מה שמביא אותי למשהו שלקח לי הרבה זמן ומאמץ למצוא והוא, תאמינו או לא, בית-הכנסת הגדול ביותר במזרח הרחוק.
.
בית הכנסת "מגן דויד"
.
הוא ניראה כמו כנסייה מבחוץ ומעוצב כבזיליקה מבפנים. בית הכנסת מגן דוד נבנה במאה ה-19 על ידי משפחת עזרה, משפחה יהודית מבגדד. כששומעים על יהדות הודו חושבים בדרך כלל על הקוצ'ינים, היהודים של דרום הודו שהגיעו להודו לאחר גירוש ספרד. לעומתם, יהודי כלכותה, "היהודים הבגדאדים", הגיעו מעירק במאות ה18 וה-19 עקב קשרי מסחר שהיו בין הודו לסוחרים היהודיים בבגדאד. ידוע גם שלרבי יוסף חיים מבגדאד ("הבן איש חי") היו קשרים אדוקים עם קהילה זו.
.
פנים בית הכנסת
.
בעבר היתה זו קהילה של כמה עשרות אלפים יהודים שהצדיקה בית כנסת כל כך גדול. כיום נשארו בכלכותה כ-50 יהודים בלבד. בית הכנסת פתוח לתפילה בחגים בלבד. כשהגעתי למקום היו שם רק צבעים ועובדים של המקום. אף אחד מהם לא יהודי, אגב. הבן אדם שערך עבורי סיור במקום הוא בכלל מוסלמי.
הכסף לשיפוץ המקום מגיע בחלקו מהקהילה היהודית המצומצמת אך העשירה של כלכותה יחד עם מימון ממשלתי בגלל העובדה שמדובר באתר מורשת לאומי של הודו.
.
הכניסה לבית הכנסת
.
ואז פתאום אני קולט שבאותו הצומת שבו נמצא בית הכנסת יש גם קטדרלה נוצרית ומסגד מוסלמי, אחד מול השני.ככה זה בכלכותה.
.
הקטדרלה
.
המסגד
.
בינתיים גם הספקתי גם לבקר במקדש צפוף ביותר בשם "קלי גהת" (שהשם כלכותה הוא שיבוש בריטי שלו). המקדש, לכבוד האלה קלי, הוא מאתרי העלייה לרגל החשובים בהודו. אסור לצלם בפנים אבל הנה כמה תמונות מבחוץ.
.
המקדש
.
סביב המקדש
,
ועכשיו לכמה קדושים מקומיים:
.
האמא תרזה
.
רמקרישנה פרמהמסה ואשתו סרדה דוי
.
ועכשיו רציתי להראות לכם כמה דברים שרשומים על הקירות בחדר שלי במלון:
.
.
.
.
.
בזמן שצילמתי את התמונות הללו, בובה גנש בחר לבלות את זמנו בקריאת הקומיקס "אוי ווי" מאת תומיקס. הקומיקס הזה הוא אחד הדברים המוצלחים ביותר שבחרתי לקחת איתי להודו. אפשר לסכם אותו ככה: חמישים אחוז רכבות הרים, עשרים וחמישה אחוז ממתקים, עשרים וחמישה אחוז שונות. תצטרכו לקרוא בעצמכם כדי להבין במה מדובר (מומלץ!)
.
בובה גנש קורא
.
וזה סוף החדשות שלי מכלכותה. תמשיכו לעקוב אחרי כי הולך להיות מעניין ואם אתם יכולים גם להגיב שאני אזכור שאתם קיימים.

Facebook comments:

comments

Powered by Facebook Comments

הפוסט הזה פורסם בתאריך בנגל המערבית, הודו 2010, קדושים. קישור קבוע.

4 Responses to עיר הדברים הגדולים

  1. Romney comes with put just about all Romney's every day living from the individual sphere, gifting your canine special an understanding of just how the actual businesses works well.

  2. This is a good post. I am signing up for your RSS feed

  3. The developing countries of the likes of India, China and Philippines have done a remarkable job by lowering down the cost involved in adult or porn web design.

  4. פינגבאק: הודו 2010-2011 – סיכום | OmerStory

להגיב על contextual link building service לבטל

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>