באמצע הדרך בין ורנסי וכלכותה, תחת עץ רענן, מתכנסים בודהיסטים מכל העולם במקום בו ישב הבודהה. בודגאיה, ישוב קטן ושקט, אחד המקומות המעניינים ביותר בהודו, המקום בו ישב ההודי המפורסם ביותר שאי פעם חי.
לפני 2500 שנה, נסיך בשם סידהרתא הציץ אל מחוץ לארמון והתוודע לדבר שנקרא סבל. הוא החליט לעזוב את חיי האצולה ולחפש תרופה לכל מה שרע בעולם. לאחר שגיבש את תורתו הוא נהיה ידוע בשם בודהה ("הנאור", "בעל התובנה"). במאות השנים שלאחר מכן הפכה כיתת התלמידים שגיבש סביבו (ה"סהנגה") לדת חובקת עולם הידועה בשם בודהיזם. המקום הקדוש ביותר לעולי הרגל הבודהיסטים מכל קצווי תבל הוא הישוב הקטן בודגאיה, כ-2 ק"מ לאורכו, איפשהו על הדרך בין ורנסי לכלכותה על גדתו של נהר יבש. זה לא המקום שבו הוא נולד. גם לא המקום בו הוא קבור. זה פשוט המקום בו הוא ישב.
מקדש מהא-בודהי, המקום בו הבודהה ישב
בודגאיה היא מקום שקט בדרך כלל. הרחובות לא סואנים ומחירי המלונות זולים. עד שמגיעה עונת עולי הרגל. בין החודשים דצמבר למרץ מתמלא המקום בעולי רגל מכל קצווי העולם: סינים, יפנים, טיבטים, בהוטנים, בורמזים, תאילנדים, רוסים ואמריקאים. הדלאי לאמה מבקר כאן בדרך כלל בעונה זו. הרחובות מתמלאים בדוכנים של פליטים טיבטים תושבי דהרמסלה המוכרים בגדים מסורתיים וחפצי אומנות. על הרחוב שליד השוק הטיבטי ממוקמות שתי שורות של מסעדות בצריפים/אוהלים שנראים דומים להפליא זה לזה ועל כולן, כך דומה, אותו השלט בוריאציה שונה: "מסעדת טיבט", "בודהה קפה", "אוכל טיבטי, סיני, בהוטני" לא בהכרח בסדר הזה. גם מבפנים המסעדות נראות דומות להפליא. שתי שורות של שולחנות ועליהן כוסות עם מקלות אכילה ורוטב חמוץ מתוק וטלוויזיה שמשדרת לסירוגין אם טי וי, אייץ' בי או ומשהו שנראה כמו הגירסה הטיבטית של כוכב נולד. בכולן מגישים לך כוס תה חם ברגע שאתה מתיישב ודואגים שהיא תישאר מלאה, בכולן משרתים אותך עם חיוך. לאור המנטליות העדינה והחייכנית של הטיבטים, קל מאוד לשכוח שמדובר בפליטים ושמתחת לפני השטח יש כאן סיפורים מאוד עצובים.
השוק הטיבטי – בודגאיה
קבוצות של נזירים בלבוש אדום צהוב מהלכות ברחוב. חלקם אוחזים גלגל תפילה או מחרוזת תפילה. עולי רגל, רובם המוחלט אסיאתים, מציפים את הרחובות והמקדשים. הרחובות מלאים מקדשים, כל אחד בסגנון אחר: מקדש טיבטי, מקדש תאילנדי, מקדש בורמזי, מקדש יפני, כל אחד בסגנון הבנייה היחודי לו ובכל אחד מתנהלים טקסים בשפה ובסגנון שונה הפתוחים לציבור הרחב למרות שלפעמים מתקבל בהם הרושם של מאין בית חב"ד לאוכלוסיה מסויימת. ויש גם את התושבים של בודגאיה, הינדים ברובם ומעט מוסלמים. בודהיסטים הודים קשה למצוא, גם כאן וגם בשאר הודו. בהודו, מולדת הבודהיזם, הבודהיזם אינו נפוץ כלל.
מקדש בסגנון טיבטי
מקדש בסגנון בורמזי
מקדש בסגנון יפני
מדוע דווקא לכאן? ובכן, בודגאיה היא המקום בו הגיע הבודהה ל"הארה". לאותו המצב בו הוא הבין את האמת לגבי הקיום ובעיותיו ומצא להן פיתרון. הדרך שעשה הבודהה עד לכאן היתה ארוכה. מקום הולדתו של סידהרתה, לפני שקיבל את הכינוי בודהה, הוא בנפאל. לפני שנולד חלמה אמו על פיל לבן הנכנס לבטנה. מיד לאחר שנולד קם על רגליו, הצביע למעלה ואמר "באתי לגאול את העולם". בחייו בארמון לא חש סיפוק. יום אחד, כשטייל מחוץ לארמון, ראה לנגד עינייו אדם זקן, אדם חולה וגופה בדרך להלוויה, תופעות שלא היה מודע להן לפני כן. הוא לא השלים אם קיומן וביקש למצוא להן תרופה ולכן ברח מהארמון והצטרף לחברתם של חמישה מורים רוחניים שהאמינו בסגפנות. את ששת השנים הבאות בילה סידהרתה בסיגופים קשים במערת מהקאלה הסמוכה לבודגאיה. בתחילה הוא אכל רק מעט. אחר כך הוא אכל כל כמה ימים. אחר כך צמצם את ארוחותיו לגרגיר אורז ביום ולבסוף הפסיק לאכול. כך, במשך שש שנים של סיגופים, ירד סידהרתה לעומקו של הסבל אבל לא מצא לו תרופה.במערת מהאקלה אפשר למצוא פסל זהב של הבודהה בסיגופיו, כולו עור ועצמות. במקום יש גם פינת קודש הינדית עם שתי דמויות של דורגה. מחוץ למערה נמצא מנזר קטן. עולי רגל רבים באים למערה כשבידיהם זר פרחים, נרות או קטורת.
מערת מהאקלה
לאחר שש שנים של סיגופים במערה, גרר עצמו סידהרתה שלא אכל שש שנים אל כפר סמוך, מרחק של כ12 ק"מ עד שמצא עץ לשבת תחתיו. בקרבת מקום התגוררה אישה בשם סוג'האתה אשר התפללה זמן רב לילד. לא מזמן התמלאה משאלתה והיא עמדה לגמול על כך בהצעת קערה של דייסת אורז למרגלותיו של עץ קדוש. בהגיעה אל העץ והקערה בידיה, מצאה שם מה שחשבה תחילה ליצור שמימי כלשהו שבא לקבל את המנחה. לאחר שהפצירה בו לקבל את האורז, השתכנע לבסוף סידהרתה ואכל בפעם הראשונה מזה שש שנים. במקום בו היה ביתה של האישה סוג'התה אפשר למצוא את הריסותיה של סטופה שבעבר היתה, כניראה, מרשימה ביותר. בנייתה של הסטופה החלה בזמן מלכות אשוקה ונמשכה שלושה דורות.
סטופת סוג'תה
חמשת המורים הרוחניים שליוו אותו נמלאו כעס על שזנח את חיי הסיגופים ונטשו אותו. לאחר הארוחה, נשכב סידהרתה על צידו והרהר במהות הקיום, לאחר שכל התלאות הקשות שעבר לא הניבו כל תוצאה. הוא החליט למצוא מקום נוח ולשבת בו עד שימצא פיתרון. ברהמין שגר בקרבת מקום נתן לו מעט עשב לרפד את מקום מושבו והצביע על מיקומו של עץ מעברו השני של הנהר, אולי שם ימצא את הפיתרון. סידהרתה השליך את הקערה ממנה אכל אל הנהר וזו שטה בהפוך לכיוון הזרם. כיום הנהר הזה יבש ומים עוברים בו לזמן קצר בעונה הגשומה.
סידהרתה התיישב תחת העץ, נחוש בדעתו למצוא דרך להתעלות על הסבל. בקצרה, מתארים את מה שעבר עליו פחות או יותר ככל סוגי הפיתויים והסחות הדעת שיכולים להיות, בכולם הוא עמד. ועם אור הבוקר הוא הגיע לכמה תובנות בסיסיות אשר אותן אנו מכנים כיום בשם בודהיזם. אם לתאר את תורת הבודהה על רגל אחת, אפשר לעשות זאת כך: אנחנו סובלים כי אנחנו רוצים דברים ולא מקבלים אותם. הפיתרון – להפסיק לרצות אותם.
העץ תחתיו ישב הבודהה, עץ הבודהי, הוא הסיבה לכך שבודגאיה היא המקום הקדוש ביותר עבור הבודהיסטים. בביקור במקום קשה לעכל שכל התמונות והפסלים שאי פעם ראיתם של הבודהה יושב ישיבה מזרחית מתייחסות למקום הזה.
עץ הבודהי
חלק מהגדר שסביב העץ, כמו גם המקדש המקורי, נבנו על ידי המלך אשוקה במאה ה-4. אשוקה, אחד הבודהיסטים המפורסמים שהיו, הוא הסיבה שהבודהיזם התקדם מקבוצת נזירים קטנה לדת הנפוצה ביותר במזרח אסיה. העץ הזה הוא אינו העץ המקורי אלא צאצא שלו שהובא מסרילנקה. הרבה עבר על המקדש הזה מאז נבנה לפני מעל אלפיים שנה. כובשים החריבו אותו, עולי רגל לקחו ממנו חתיכות למזכרת ובסוף ימי הביניים, כאשר הבודהיזם נעלם מהודו כמעט לגמרי, לא היה מי שיתחזק אותו. קהילות בודהיסטיות במדינות הסמוכות העדיפו לבנות העתק של המבנה בשטחם במקום לארגן מסעות עלייה לרגל. אם הייתם כאן לפני 200 שנה, סביר להניח שהייתם מתקשים להאמין שמקום זה הוא המכה והירושלים של אחת מהדתות הגדולות בעולם. בשלב מסויים תואר המקום כ"תל אבנים עם ארבעה נזירים הגרים בו".
סטופות – מונומנטים שנבנו על ידי המלך אשוקה
השיפוץ הגדול של המקום החל בסוף המאה ה-19 והיה דווקא יוזמה של הבריטים. תוך כדי העבודות נמצאו במקום ממצאים ארכיאולוגים חשובים מתקופות שונות. צאצא של עץ הבודהי הובא למקום ונשתל בו. המקום בו ישב הבודהה קיבל חזרה את מעמדו כאתר העליה לרגל החשוב ביותר עבור הבודהיסטים. למרות עולי הרגל הרבים, האווירה במקום שלווה ושקטה. הטקסים מתקיימים בתוך המקדש סביב פסלו של הבודהה. סביב עץ הבודהי אפשר למצוא בודהיסטים ממדינות שונות מקיימים מדיטציה, כל אחד על פי דרכו. במתחם שסביב המקדש מוצבות מאין מיטות עץ ועליהן מזרנים עבור עולי רגל שמבלים את היום בהשתחוויות חוזרות ונשנות לכיוון המקדש.
בודגאיה היא בפירוש המקום בשבילכם אם אתם מתעניינים בבודהיזם אך גם מקום מעניין עבור מי שמתעניין בתרבויות מזרחיות בכלל. בישוב אחד אפשר למצוא סיגנונות אדריכלות ופולחן מהמזרח הרחוק כולו. במקדש היפני, למשל, הטקס מתחיל בדיוק מרשים פעמים ביום לקול הפעמון שבחצר תוך שמירה על סדר ואסתטיקה מינימליסטית מרהיבים שממש גורמים לך לשכוח שאתה בהודו. הטקס כולל הקראה ביפנית של סוטרות ולאחר מכן מדיטציית זן מודרכת (עם תרגום לאנגלית). ליד המקדש היפני ניצב פסל בודהה ענק בסגנון יפני שהוא אחד הסמלים המפורסמים ביותר של בודגאיה.
בודהה יפני ענקי
הנוכחות הטיבטית מורגשת ביותר במקדשים ומנזרים רבים ברחבי האזור. הדלאי למה נוהג לבוא לכאן בעונה זו. השנה הוא בחר שלא להגיע ובמקומו הגיע סגנו, הקרמפה, גם הוא גלגול של ישות בודהיסטית חשובה. במהלך ביקורו, קיבל הקרמפה קהל שכלל בודהיסטים טיבטים, בודהיסטים שאינם טיבטים, הינדים, מערביים וכל מי שהגיע לראותו. עומדים בתור ארוך עם צעיף משי שקונים בשוק והקרמפה מקבל מכל אחד בתורו את הצעיף, מלביש את הצעיף על צווארו של החסיד ונותן לו חוט אדום אותו ניתן לקשור על הצוואר או על פרק היד.
הקרמפה, יחד עם מורו הדלאי לאמה, מהווים את ליבה של המנהיגות הרוחנית הטיבטית. מאז הכיבוש הסיני בטיבט, מתגורר הדלאי לאמה בדהרמסאלה שבצפון הודו, המקום אליו התנקזו רוב הפליטים מטיבט. ההודים, ככלל, תומכים בעם הטיבטי ובמאבקו לעצמאות. בבודגאיה, כמו מכל מקום עם נוכחות בודהיסטית או טיבטית, מורגשת המודעות לבעיית הפליטים ומאבקם לעצמאות טיבט.
קרמפה – סגנו של הדלאי לאמה
בקיצור, יש יותר מסיבה אחת לבקר בבודגאיה, הישוב הקטן הזה שבדרך בין ורנסי לכלכותה אשר בו ישב ההודי המפורסם ביותר בעולם. חבל שרבים מהמטיילים אינם מודעים למקום הקטן והמקסים הזה. אם אתם בהודו, תשתדלו לבקר כאן ולעצור לכמה ימים. אנשים באים לכאן כדי לחפש גאולה אבל יש כאן הרבה יותר.
(תמונות נוספות בפייסבוק שלי)
Facebook comments:
Powered by Facebook Comments
פינגבאק: הודו 2010-2011 – סיכום | OmerArt.co.il
Around different point, Romney salvaged these 2006 Cold weather Olympic Games taken from pre-determined devastation.
נדמה לי שהנזירים בתמונת השוק הטיבטי הולכים עם כסוי פה נגד חרקים/זבובונים וכיוצא בזה. למדתי משהו לא?
האמת היא שזו פשוט מסיכה נגד אבק.