OmerArt.co.il

נמסטה.
אני שמח לקרוא את כל התגובות שלכם. שתדעו לכם שאפילו אם אני לא מגיב בחזרה זה כיף לדעת שאתם קיימים. אני עדיין בעיירה ורינדבן. יש לי משקפיים חדשים והם נראים ככה:

ועכשיו הסיפור איך קיבלתי את המשקפיים החדשים שלי.
הכל התחיל כשביקרתי במקדש רדהא דמודר בורינדבן, מקדש חשוב מהמאה ה-16. המקדש הזה יש טקסים כמה פעמים ביום והוא פתוח רוב היום. בחצר של המקדש יש בית קברות עתיק שמכיל את קבריהם של מיסדי המקדש וגם קדושים מקומיים מהעת החדשה.

בכל מקרה, כשיצאתי לחצר עברתי ליד קוף חמוד. השתדלתי להתעלם ממנו אבל שניה אחרי זה הוא קפץ עלי מאחורה ולפני שהספקתי להבין מה קורה הוא כבר היה על הגג של המקדש עם המשקפיים שלי. בשלוש שניות הבאות חשבתי מה לעשות, איפה אני משיג פרי כדי לזרוק לו ולקבל את המשקפיים בחזרה, אבל תוך שלוש שניות הוא כבר התחיל לפרק אותן לחתיכות וללעוס כל חתיכה.

לא הספקתי לצלם אותו אז הנה כמה אילוסטרציות:

מיד יצאתי לשוק ומצאתי אופטיקאי שערך לי בדיקת ראייה ותוך יממה הכין לי משקפיים חדשים. זה עלה סך הכל 20 שקל.

ביום שלאחר מכן החלטתי לבקר בעיר הסמוכה, מטהורה. כזכור למי שעוקב, ורינדבן היא מקום חשוב כי שם קרישנה גדל. מטהורה היא המקום בו הוא נולד. אל מקום הלידה עצמו אסור להכניס מצלמות (או טלפונים, נגן אמפי, מחשבון כיס או כל מכשיר אלקטרוני אחר) ולכן תאלצו להסתפק בתמונות הללו מבחוץ:

עוד כמה מראות ממטהורה:
ג'מה מסג'ד, המסגד הגדול של מטהורה, שימו לב לשילוב הסיגנונות.

נהר הימונה:

סאטי מנדיר – אנדרטה לזכר אישה שהשליחה עצמה לאש בהלוויה של בעלה. הוקמה על ידי בנה.

ג'מוסים ברחובות:

ונסיים במשהו חמוד:

זה הכל להפעם. כרגיל, שאר התמונות בפייסבוק.
להזכירכם, בעוד כמה ימים יהיה כאן חג האורות, דיוואלי, ואבא שלי בא לבקר אותי אז תשתדלו להמשיך לעקוב, להגיב ולהראות נוכחות.

מחר אני נוסע למקום שנקרא ורינדבן שבו לא הייתי כבר 5 שנים. סך הכל יוצא שהייתי בג'יאפור מעל לשבוע. העיר העתיקה בג'יאפור נקראת גם העיר הורודה והיא מוקפת בחומה אדמדמה עם שערים מפוארים. האטרקציה המרכזית בג'יאפור הם הארמונות. יש ארמון המים, ארמון הרוחות ואפילו ארמון קופים. עוד אטרקציה בעיר היא סוחרי התכשיטים. ג'יאפור היא כניראה המקום הטוב ביותר לקנות תכשיטים במחירים מוצלחים ויש כאן חנויות תכשיטים בכל פינה. כמו כן, יש כאן מפעלי טקסטיל רבים.

הצריח המפורסם של ג'יאפור:

ארמון המים. בעונה הגשומה ואחריה מתמלא האגם שסביב הארמון והוא נהיה שקוע במים.

ארמון הרוחות, בסמוך לארמון העיר. נבנה כדי שנשות החצר יוכלו להשקיף על הרחוב.

ציור קיר בסגנון המקובל במדינת רג'סטן:

ארמון העיר:

מקדש גובינדדבה במתחם ארמון העיר:

Albert Hall:

גן החיות העירוני:

ליד ג'יאפור נמצא מקום בשם גלאטה. במקום נמצא מקדש השמש על ראש הגבעה ואחריו, בעמק, מקדש גלאטה הידוע גם כ"ארמון הקופים".

מקדש השמש:

ארמון הקופים:

ולסיום סרטון קצר שצילמתי (קישור ישיר):

עד כאן מג'יאפור. שאר התמונות בפייסבוק.
ועכשיו קצת תוכניות לעתיד:
מחר, ה27 לאוקטובר, אני מגיע לישוב שנקרא ורינדבן ליד העיר מטהורה ונשאר שם סביבות שבועיים שלושה.
לא רחוק משם נמצאת העיר אגרה המפורסמת בזכות הטאג' מאהאל, המונומנט הידוע ביותר בהודו.
ב-6 לנובמבר מתקיים בהודו חג דיוואלי, ראש השנה ההינדי שנחגג בצורה מרהיבה עם נרות וזיקוקים. באותו יום אבא שלי אמור להגיע לפגוש אותי כאן.
בקיצור, תמשיכו לעקוב (ולהגיב!) כי זה יהיה שווה.

העיר הכי גדולה במדינת גוג'ראט היא אחמדבד הקרויה על שם מייסדה, אחמד שאה. מספרים שיום אחד טייל אחמד שאה באזור כשלפתע ראה ארנבת רודפת אחרי כלב. המחזה הרשים אותו עד כדי כך שהוא הקים כאן עיר.
למי שזוכר מהפוסט הקודם, הגוג'ראטים הם אנשים שמאוד אוהבים להכניס אורחים מה שהופך את השהות בעיר הגדולה למאוד נעימה, למרות העשן בכביש והאבק (אחמדבד מפורסמת בין השאר באבק הרב שבה).

בתחילת המאה ה20 שימשה אחמדבד למפקדה של גנדי ותנועתו.

ג'מה מסג'ד, המסגד הגדול שהקים אחמד שאה. מסגד מוגהולי טיפוסי הכולל חצר גדולה עם בריכת טהרה מפוארת. המוגהולים השתדלו לבנות מסגדים מפוארים.

99 שמותיו של האל:

קברו של אחמד שאה המצוי בסמוך למסגד:

עוד דבר שאחמדבד מפורסמת בו הוא העיסוק בעפיפונים. הרבה חנויות עפיפונים וגם פסטיבל עפיפונים שנתי.

על גדות הנהר בחלק הצפוני של העיר מצוי האשראם שהקים מהאטמה גנדי. עד עצם היום הזה יש שם קהילה שמתקיימת ממלאכת יד ובמקום יש מוזיאון יפה מאוד. כמו כן, ניתן לבקר בביתו של גנדי ששומר כחלק מהמוזיאון.

סירטון קצר שצילמתי במקום (קישור ישיר):

ציור שמן של גנדי שמוצג כחלק מתערוכה במוזיאון.

המכתב שכתב גנדי להיטלר בניסיון לגרום לו להפסיק את המלחמה.

חפציו האישיים של גנדי

חדרו של גנדי, כולל גלגל הטוויה שבו השתמש כדי להכין את כל הבגדים שלבש.

עד כאן תמונות מאחמדבד. את שאר התמונות תוכלו לראות בפייסבוק שלי. אני עדיין בג'יאפור ובקרוב אפרסם פוסט בנושא אז תמשיכו לעקוב ולהגיב שאני אדע שאתם קיימים.

כמה עובדות על גוג'ראט:
גנדי נולד במדינה הזו.
האנשים שם הם ממכניסי האורחים הטובים בעולם.
מאז ומתמיד היה שם מחסור חמור במים. אנשים שחפרו בארות ומקווי מים נחשבו לקדושים.
צריכה ומכירה של אלכוהול אינה חוקית במדינה.

דוורקה, לחופי מדינת גוג'ראט בקצה המערבי של הודו, היא אחד מארבעת אתרי העלייה לרגל המרכזיים בהודו (כזכור לכם הקודם בו ביקרתי היה ראמשוורם ובכוונתי לבקר בכל הארבעה). העיר הקטנה דוורקה היא מקום עליה לרגל בשל היותה המקום בו הקים קרישנה את עירו לפני 5000 שנה. לפי הכתובים זו היתה עיר מפוארת עם מאות ארמונות עד שהים בלע אותה (אכן יש עדויות ארכיאולוגיות למבנים עתיקים מתחת למים). מקום העליה לרגל המרכזי הוא מקדש דוורקדש. לצערי הרב אסור להכניס מצלמות למקדש וחבל כי זה מבנה מרשים יותר ככל שמתקרבים אליו.

האנשים בדוורקה מאוד אוהבים תכשיטים גדולים.

בתקופה שהייתי בדוורקה נערך פסטיבל בן 9 לילות בשם "נאוורטרי" הידוע גם כ"דורגה-פוג'ה" ונערך לכבוד דורגה. בכל לילה יוצאים התושבים לרחוב ורקדו סביב במות שהוקמו לצורך הפסטיבל. לי יצא להשתתף בחגיגה עם תושביה של שכונה שבה יצא לי לעבור וככה זה ניראה (קישור ישיר לסירטון):

הריקוד הזה נמשך 3-4 שעות, עד 3 בלילה.
הנה עוד תמונות מהאירוע.

כמה ימים לאחר מכן, בעיר הגדולה אחמדבד, יצא לי להיתקל בחגיגה דומה אבל היא היתה יותר המונית עם מוזיקה מודרנית והרבה אורות וניראתה יותר כמו דיסקוטק.
והנה עוד כמה תמונות מדוורקה. את השאר כרגיל אתם יכולים לראות בפייסבוק שלי.