אינדקס של כל הפוסטים שלי הקשורים להודו (יתווספו עוד בהמשך) ווידאוקליפ שערכתי המסכם את הביקור שלי בהודו בין ספטמבר 2010 לפברואר 2011.

הוידאוקליפ המסכם (קישור ישיר):

פוסטים הקשורים לפיגוע בורנסי:

ב-7 לדצמבר 2010 הייתי עד לפיגוע שאירע במהלך טקס דתי על גדות הנהר בעיר ורנסי. בפיגוע נהרגו ילדה בת שנתיים ואישה מבוגרת שנפטרה כמה ימים לאחר מכן בבית החולים.

מאמרים:

עלילות עומר ואמה המחבקת – היא מוקד תשומת לב גם מחוץ להודו, היא מקפידה לחבק כל מי שמגיע לראותה, היא זכתה להכרה בינלאומית בזכות פעילותה ההומנטרית ולאחרונה חגגה את יום הולדתה ה57. סיכום של הביקור באשראם של האם המחבקת.

אום סאי ראם - איש לא יודע מה שמו האמיתי ומאין הגיע. הוא הפך את הכפר בו התגורר למקום עליה לרגל ובמותו הפך לאחת הישויות הנסגדות ביותר בהודו. סאי באבא, הפקיר המוסלמי שהפך לאל הינדי.

דלהי – מה יש לעשות בבירה – אוסף של אתרים שאתם פשוט חייבים לראות כשאתם עוברים דרך ניו-דלהי. הרשימה המדוברת כוללת תמונות ועלולה לגרום לכם לשנות תוכניות ולהישאר בעיר יותר מיום.

ריקוד ההרס של שיווה – יום לאחר מתקפת הטרור שפקדה את העיר, החזרה לשגרה נראית בעייתית. מה בדיוק קרה בעיר ורנסי ב5000 השנים שלפני הפיגוע דאשתקד ולמה החלטתי להישאר כאן בכל זאת.

רחצה בגנגה – המדריך המלא – גנגה, הנהר שמגיע מחוץ לעולם וחיידקים לא מצליחים להתרבות בו, מנקה את החטאים של כל מי שטובל בו. מה כל כך מיוחד בנהר וכיצד טובלים?

במקום שבו הוא ישב – באמצע הדרך בין ורנסי וכלכותה, תחת עץ רענן, מתכנסים בודהיסטים מכל העולם במקום בו ישב הבודהה. בודגאיה, ישוב קטן ושקט, אחד המקומות המעניינים ביותר בהודו, המקום בו ישב ההודי המפורסם ביותר שאי פעם חי.

למה בהודו אוהבים פרות – בהודו אפשר לראות פרות כמעט בכל רחוב. למה יש כל כך פרות בהודו? על הקשר הדתי, התרבותי, הכלכלי וההיסטורי של אמא הודו לאמא פרה.

האיש שאהב לצייר פילים - גנש ויג'אי, נצר לשושלת ארוכה של אמנים, מתגורר בעיר ורנסי שבהודו ומצייר שוב ושוב את גנש, האל בעל ראש הפיל. פעם הוא צייר 56 שעות ללא הפסקה. בחנות ובית המלאכה שלו שבאסי גהת הוא מתפנה לשעה כדי לתת לי ראיון.

הבאבות של בנגל - הם חיים בלי בית, מנותקים מהחברה האנושית כשראשם מצוי תמיד בנשגב. אם תבואו לראותם הם עלולים להעמיד פני רמאים רק בשביל שתניחו להם לנפשם. על הבאבאג'ים של בנגל וסיפוריהם המדהימים.

כשאלוהים עבר דירה – הוא נמצא בורינדבן בנסיבות מסתוריות, הועבר לג'יאפור לאחר הפלישה המוסלמית והיה אחראי לאחת המהפכות הפילוסופיות החשובות בהינדואיזם. על גובינדדב, האל שעבר דירה.

ארץ משגעת – אחד שהתעלף כששמע את שם האלוהים, אחד שאלרגי לכסף, אחד שחי בעירום בהימלאיה ואחד שעזבה את הבית כדי לטפל במצורעים. על הקדושים המשוגעים, תופעה מקובלת בבנגל המערבית.

אדון עולם על שפת הים – (חלק א') (חלק ב') (חלק ג') – במקדש ענקי המזדקר לו מתוך עיירת חוף שקטה, שוכנים שני אחים ואחות. לא כל אחד יכול להיכנס ולראות אותם אך למי שמצליח מובטחת הגאולה. סיפורו של ג'גנאת, אדון העולם, הסיבה שפורי היא מוקד עלייה לרגל.

בשם האם – למרות שבהוליווד הציגו אותה כמאין מקביל הינדי של השטן, היא נחשבת לאחת הישויות הרחומות ביותר שיש. אנשים קוראים לה אמא למרות שהיא חורצת לשון ועוטה גולגלות. מקריבים לה בעלי חיים, למרות שהיא, כניראה, לא ממש בעד זה. על אמא קאלי, אחת הישויות האהובות בהודו.

הקדוש המרקד – (חלק א) (חלק ב') – הוא התנגד לקסטות ולאנשי דת מושחתים, הוא ניהל שיחות עם אנשי דת מוסלמיים וטען שהאל הינו נגיש להמונים פשוט על-ידי שירת שמו. על צ'יתניה, הקדוש המרקד מבנגל המערבית.

מקומות וסיפורים אישיים:

סרטונים מהנחיתה בבומביי – 23 בספטמבר 2010 – מומביי. הייתי שם סך הכל יום אחד אבל הספקתי לראות את הנמל וזה היה נחמד מאוד.

תשעה לילות של ריקודים – 21 באוקטובר 2010 – בתקופה שהייתי בדוורקה נערך פסטיבל בן 9 לילות בשם "נאוורטרי" הידוע גם כ"דורגה-פוג'ה" ונערך לכבוד דורגה. בכל לילה יוצאים התושבים לרחוב ורקדו סביב במות שהוקמו לצורך הפסטיבל. לי יצא להשתתף בחגיגה עם תושביה של שכונה שבה יצא לי לעבור

האשראם על גדות הנהר - 24 באוקטובר 2010 – העיר הכי גדולה במדינת גוג'ראט היא אחמדבד הקרויה על שם מייסדה, אחמד שאה. מספרים שיום אחד טייל אחמד שאה באזור כשלפתע ראה ארנבת רודפת אחרי כלב. המחזה הרשים אותו עד כדי כך שהוא הקים כאן עיר.

איך קוף גנב לי את המשקפיים – 2 בנובמבר 2010 – השתדלתי להתעלם ממנו אבל שניה אחרי זה הוא קפץ עלי מאחורה ולפני שהספקתי להבין מה קורה הוא כבר היה על הגג של המקדש עם המשקפיים שלי.
הלל לצוואר הכחול – 26 בנובמבר 2010 – תמונות מרישיקש, המסע אל מקדש נילקנטה מהדווה ותמונות מהגנגה פוג'ה בערב.
עיר האלוהים – 1 בדצמבר 2010 – אללחבאד היא עיר שקטה שנמצאת במקום אסטרטגי הן מבחינה טיפוגרפית והן מבחינה דתית. המקום הוא המפגש בין שני הנהרות גנגה וימונה. לעיר הזאת הגעתי כמו עולי רגל רבים אחרים בשביל דבר אחד: לטבול.
פיגוע בורנסי – עדות - 8 בדצמבר 2010 – לפתע פתאום נשמע קול נפץ חזק שאטם לי את האזניים לכמה שניות
יותר מידי ניסים במקדש אחד – 4 בינואר 2011 – על גבול הכפר המוסלמי ניצב לו מקדש קטן לאל שבכלל אמור היה להיות במדינה אחרת בהודו. מאז שהופיע כאן, לא מפסיקות לזרום העדויות על מעשי הניסים שהוא מבצע. על ג'גנאת, אדון העולם, ועלילותיו המופלאות בבנגל המערבית.
עיר הדברים הגדולים – 19 בינואר 2011 – כלכותה, עיר ענקית עם דברים גדולים ביותר. ביקור בבית הכנסת הגדול במזרח הרחוק, מקדש קלי גהת, כמה קדושים מקומיים ומה כתוב על הקיר במלון.
ביי ביי דלהי – 17 בפברואר 2011 – יומיים לפני שאני טס חזרה לארץ, סירטון אחרון מהמקום האהוב עלי בניו-דלהי וכמה תמונות לסיום.

בעיקר תמונות:

בקיצור, אני בהודו – הפוסט הראשון מהודו. מומביי, קרלה ואמריטפורי.

"למה יש לו ראש של פיל?" – יש לו בטן עגלגלה שאליה הוא בולע את כל הדברים הרעים, ראש של פיל שאיתו הוא מפלס את הדרך ממכשולים.

תמונות וסרטון מטאמיל נאדו – מקניאקומארי, הנקודה הדרומית ביותר בהודו, לאורך מדינת טאמיל נאדו הצבעונית.

30 שעות על רכבת! – כמה תמונות ממסע בן 30 שעות (2 לילות) על המומביי מייל, הרכבת שהביאה אותי למומביי

מקדש מערה באי הקופים – אז הנה שוב מצאתי את עצמי מבלה יום במומביי לפני הנסיעה לגוג'ראט והחלטתי לצאת ידי חובתי ולבקר באתר האולי הכי חשוב במומביי, האי אלפנטה.

בכל רחוב יש ארמון – האטרקציה המרכזית בג'יאפור הם הארמונות. יש ארמון המים, ארמון הרוחות ואפילו ארמון קופים. עוד אטרקציה בעיר היא סוחרי התכשיטים.

יותר מ-5000 מקדשים – אני נמצא בעיירה קטנה, שעה נסיעה מאגרה, שנקראת ורינדבן. העיירה הזו היא אחד המקומות הקדושים ביותר בהודו מכיוון שקרישנה חי בסביבה הזו את ילדותו ונעוריו.

מסביב לגבעה ואל תוך האגם – אתמול החלטתי לבקר במקום שאני מאוד אוהב כאן באזור ורינדבן. המקום הוא גבעה קדושה בשם גוברדהאן והוא נמצא כ20 ק"מ מורינדבן.

חג האורות – האירוע מספר אחד בהודו הוא ללא ספק דיוואלי, חג האורות המפורסם שהוא ראש השנה ההינדי.

אחלה קבר – למרות שזאת לא הפעם הראשונה שלי בהודו, לא חשתי בעבר צורך לעצור באגרה. אבל הפעם, מכיוון שאני לא לבד לתקופה מסויימת, החלטתי שחייבים לקפוץ לשם.

מקדש על ראש ההר – אני לא צריך לספר לכם שבהימלאיה קר. אני לא צריך לספר לכם שהנופים מדהימים (תמונות בהמשך). שלושה ימים בהימלאיה זו חוויה מדהימה.

חג שמח? - החלטתי בכל זאת להעלות את התמונות שמהגנגה פוג'ה. כאן, לגדת הנהר, סוגדים למים בעזרת אש ומנורות שמן. חשבתי שזה יהיה במקום להראות לכם את התמונות הללו לכבוד החג אבל שוב, תסלחו לי אם זה לא במקום.

ורנסי חוזרת לשיגרה – לאחר הפסקה של שלושה ימים ותחת אבטחה כבדה, נערך הערב טקס הגנגה פוג'ה לגדת נהר הגנגה בורנסי במקום בו אירע הפיגוע לפני כמה ימים. האירוע נפתח בטקס אזכרה לתינוקת שנהרגה. תמונות מהאירוע.